בעשורים האחרונים הופכת עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה לאחד האיומים המרכזיים על בריאות הציבור ועל יציבות ייצור המזון מן החי. מערכות ייצור אינטנסיביות של חיות משק – ובתוכן תעשיית העופות – נשענו לאורך שנים על שימוש פרופילקטי וטיפולי באנטיביוטיקה, דבר שתרם להאצת התפתחות זני חיידקים עמידים ולהחמרת הדרישות הרגולטוריות. על רקע זה גובר העניין בבקטריופאג׳ים (פאג׳ים) וברכיבים אנזימטיים הנגזרים מהם כחלופה או כתוספת לאסטרטגיות קונבנציונליות לשליטה בזיהומים.

בקטריופאג'ים, נגיפים המדביקים חיידקים באופן ספציפי, התגלו בתחילת המאה ה-20 על ידי Felix d'Hérelle ו-Frederick Twort. כבר בשלב מוקדם הוצע השימוש בהם ככלי טיפולי כנגד זיהומים חיידקיים, עוד לפני כניסת האנטיביוטיקה לשימוש נרחב.

עם גילוי הפניצילין דעך העניין בפאג'ים במדינות המערב, אך בעשורים האחרונים חלה התעוררות מחודשת בתחום, בעיקר על רקע העלייה בעמידות לאנטיביוטיקה. כיום, פאג'ים נחקרים ואף מיושמים במקרים קליניים מסוימים לטיפול בזיהומים עמידים, תוך ניצול יתרונם המרכזי — ספציפיות גבוהה לחיידק המטרה ושימור המיקרוביום התקין.

בקטריופאג׳ים  הם וירוסים זעירים (גודלם נע בדרך כלל בין 25 ל-200 ננומטר) הפוגעים בחיידקים בלבד בעלי טווח מאכסנים צר ומכוון לזני או מיני חיידקיים ספציפיים. רוב הבקטריופאגים מורכבים ממעטפת חלבונית המכילה חומר גנטי, כאשר כ-95% מהם הם חומצות גרעין. הפאג' נצמד לקולטן ייחודי על פני החיידק, מזריק את החומר הגנטי שלו, משתלט על מנגנוני התא ומייצר עותקים רבים של עצמו, ובסיומו של המחזור הליטי מבצע ליזיס של התא באמצעות אנזימים ליטיים ייחודיים. כתוצאה מכך מושמדת אוכלוסיית חיידקי המטרה, בעוד תאי המאכסן (בעל החיים) ושאר המיקרוביוטה במעי נותרים ברובם ללא פגיעה.

לשימוש בפאג׳ים בחיות משק מספר יתרונות מובנים בהשוואה לאנטיביוטיקה:

• סלקטיביות גבוהה: פגיעה בפתוגנים מוגדרים (למשל (Salmonella, E.coli , Clostridium perfringens עם השפעה מוגבלת על המיקרוביוטה התקינה.
• בטיחות ושאריות: פאג׳ים אינם מותירים שאריות כימיות בבשר ובמוצרים מן החי ונחשבים בטוחים לבעלי חיים ולצרכנים.
• פעילות כנגד זנים עמידים: מנגנון הפעולה הוויראלי אינו תלוי באותם אתרי מטרה כמו אנטיביוטיקה ולכן יכול לעקוף חלק ממנגנוני העמידות הקיימים.
• גמישות והתאמה דינמית: ניתן לבודד פאג׳ים חדשים מהסביבה ולהרכיב “קוקטיילים” מותאמים לזני השטח הדומיננטיים בכל משק.

מנגד, הסלקטיביות מחייבת התאמה מדויקת בין הפאג׳ לפתוגן בשטח, וקיימים אתגרים הקשורים ליציבות הפורמולציה, לדרך המתן ולמניעת התפתחות עמידות לפאג׳ים עצמם.

מספר סקירות עדכניות מתארות שימוש בפאג׳ים למניעה ולטיפול בזיהומים בבקר, בחזירים ובעופות. במחקרים שונים הודגמה הפחתה משמעותית בעומס E.coli  אנטרוטוקסיגניים בעגלים וחזירונים, כמו גם הפחתת Salmonella ו־Campylobacter jejuni  בעופות, תוך השפעה חיובית על מדדי ביצוע ובריאות. לצד זאת, מודגש הצורך במחקרי שדה רחבי-היקף ובסטנדרטיזציה של פרוטוקולי טיפול, כדי להעריך באופן מלא את הפוטנציאל הקליני והכלכלי של תרפיה פאג׳ית בחיות משק.

בתעשיית העופות מתמקדים המחקרים בשלושה גופי פתוגנים מרכזיים:

• Avian pathogenic E. coli (APEC) – גורם עיקרי לקוליבצילוזיס, עם פגיעה בביצועים, בתמותה ובאיכות הטבחה.
• Salmonella spp. – מקור לזיהומי מעיים בעוף ולמחלות מזון בבני אדם.
• Clostridium perfringens – הגורם לדלקת מעי נמקית, אחת המחלות הנפוצות ביותר בלולי פטמים אשר מובילה להפסדים כלכליים משמעותיים.

מספר מחקרים הדגימו כי מתן פאג׳ים דרך המים או המזון מפחית עומס E. coli  פתוגני במעי, משפר משקל סופי וניצולת מזון, ומקטין את שכיחות הפגיעות הקליניות. מחקרים אחרים הראו כי תכשירי פאג׳ים ייעודיים מצליחים להפחית עומסי Salmonella בכבד, בטחול ובמעי, ולהעלות את שיעור ההישרדות בעופות מודבקים. לגבי C. perfringens, מחקרים מתמקדים הן בפאג׳ים שלמים והן באנזימים פאג׳יים ליטיים (אנדוליזינים) המכוונים לפתוגן ומפחיתים נגעים במעי.

אנדוליזינים הם אנזימים המקודדים על ידי בקטריופאג׳ים ומפרקים את הדופן הפפטידוגליקנית של החיידק בשלב הסופי של ההדבקה הליטית. כאשר מייצרים אנדוליזינים כרקומביננטים ומוסיפים אותם מבחוץ, הם פועלים כ“אנזיביוטיקה” – אנזימים אנטיבקטריאליים בעלי פעילות בקטריוצידית מהירה וספציפית. עבודות רבות מצביעות על כך שאנדוליזינים מסוגלים להשמיד במהירות חיידקים גרם־חיוביים ואף חלק מהגרם־שליליים, כולל זנים עמידים לאנטיביוטיקה, תוך פרופיל בטיחות גבוה.

הטבע המודולרי של אנדוליזינים מאפשר הנדסה חלבונית – שינוי דומיין הקישור לדופן או דומיין הקטליזה – לשיפור היציבות, הרחבת ספקטרום הפעולה או התאמה ל־pH ולתנאי המעי של עופות. כך נוצרת משפחה של “אנזיביוטיקות” מותאמות, הניתנות לכיוון נגד פתוגנים מרכזיים במערכות ייצור אינטנסיביות, ובפרט פתוגני מעי בעופות.

במודלים ניסויים הודגם כי אנדוליזין LySP2 שיפר את שיעורי ההישרדות של אפרוחים שנדבקו ב־Salmonella, והקטין משמעותית את העומס החיידקי בכבד ובמעי. פרויקט מחקר בארה״ב בנושא PlyCP41, אנדוליזין כנגד C. perfringens בעופות, הצביע על פוטנציאל לשימוש בכלי זה לשליטה בדלקת מעי נמקית, תוך שיפור בריאות המעי והפחתה בתלות באנטיביוטיקה. ממצאים אלו משתלבים במגמה רחבה יותר של מעבר מתרופות כימיות קטנות לשימוש באנזימים פאג׳יים ייעודיים כפתרון יותר ממוקד, גמיש ובר-קיימא.

לצד הפוטנציאל, קיימים מספר חסמים שיש לתת עליהם את הדעת בעת יישום מסחרי של פאג׳ים ואנדוליזינים בלולי עופות:

• התאמת טווח הפעולה לזני השטח: נדרש מיפוי מיקרוביולוגי של הפתוגנים הדומיננטיים בכל משק והתאמת הפאג׳ים/האנזימים בהתאם.
• יציבות בתנאי פורמולציה והזנה: פאג׳ים וחלבונים רגישים לטמפרטורה, pH ואנזימי עיכול, ויש צורך בטכנולוגיות קפסולציה וייצוב ייעודיות.
• רגולציה והכרה צרכנית: אף שקיימים מוצרים מבוססי פאג׳ים שאושרו לשימוש במזון, תחום התרפיה הפאג׳ית בחיות משק עודנו מתפתח רגולטורית ודורש מסגרות ברורות לרישום, בטיחות ויעילות.
• ניהול עמידות לפאג׳ים: שימוש מושכל בקוקטיילים מרובי פאג׳ים/אנזימים, סיבוב תכשירים וניטור מתמיד של זני החיידקים נדרשים כדי לצמצם הופעת זנים עמידים.

הידע המצטבר על מנגנוני הפעולה של אנדוליזינים ורכיבים פאג׳יים אחרים מאפשר פיתוח תוספי הזנה ופתרונות המבוססים על אנזימים שמקורם בבקטריופאג׳ים. תוספים אלו יכולים להשתלב כחלק ממערך “בריאות מעיים” הכולל חיסונים, פרוביוטיקה, חומצות אורגניות ותוספי תזונה נוספים, ולהוות נדבך מרכזי באסטרטגיית הפחתת שימוש באנטיביוטיקה מניעתית.

FORC3® מייצג את הדור הבא של פתרונות מבוססי אנדוליזינים שמקורם בבקטריופאג׳ים, עם מיקוד מדויק ב-Clostridium perfringens ובפתרונות לתעשיית העופות הפועלת להפחתת אנטיביוטיקה. שילובו בתוכנית ההזנה מאפשר גישה פרקטית, יציבה ומבוססת-מדע לחיזוק בריאות המעי, לשיפור השרידות בלהקה לתמיכה בעלייה במשקל ולשיפור יעילות ניצולת המזון – ללא פגיעה בצרכים התפעוליים של המשק. בעידן שבו תעשיית העופות נדרשת לספק ביצועים גבוהים לצד אחריות בריאותית וצרכנית, פתרונות מסוג זה מציבים רף חדש של חדשנות: ממוקד יותר מאנטיביוטיקה, ידידותי יותר לייצור, ומתאים היטב למערכות גידול מודרניות המבקשות לשלב ביצועים, בטיחות ויעילות כלכלית.

בר־מגן היא מהחברות הוותיקות והמובילות בישראל בתחום הזנת ובריאות בעלי החיים, עם למעלה מ־40 שנות פעילות וניסיון בענף החקלאי־תעשייתי.

החברה משלבת בין ידע מקצועי ומדעי, חדשנות טכנולוגית והיכרות מעמיקה עם הצרכים האמיתיים של השטח, במטרה לספק פתרונות יעילים ומתקדמים לענף.

בר־מגן עובדת בשיתוף פעולה עם חברות ויצרנים מובילים בעולם, ומציעה מגוון רחב של פתרונות לניהול בריאות בעלי החיים – החל מתוספי תזונה ופרמיקסים, דרך פתרונות טבעיים מבוססי צמחים ועד מערכות וציוד טכנולוגי מתקדם.